יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

פוז בחג החנוכה

שלום!
לא התראינו הרבה זמן.
בינתיים, חגגנו את חג החנוכה בבית ובגן, ופוז קיבל זר-נר. בחופשת החנוכה הוא בא איתי לקופת התיאטרון הקאמרי, ועזר לי לחלק כרטיסים לילדות ולילדים שבאו לצפות בהצגה "עוץ לי גוץ לי". אחרי שההצגה האחרונה התחילה, יכולנו לנוח קצת ולהדליק נרות.


פוז יודע את הברכות בעל-פה, ושר אותן בעוז:


איזה כיף! שמונה נרות! אבל זה גם אומר שמחר חנוכה ייגמר...


פוז מציץ מהחלון ורואה את הילדים בחוץ מציצים פנימה. האם הם מסתכלים על החנוכיה, או על הבובון הכתום שלידה?


טוב, לעבודה! גם לגדולים יש הצגות הערב, וצריך לחלק להם כרטיסים. פוז שותה מהפחית שלי, ויודע שהוא הולך לומר שלום ולהתחבא, כי הגדולים רגילים לקבל את הכרטיסים שלהם מקופאית בשר ודם...


היה כיף!

יום שבת, 16 באוקטובר 2010

עבודת תיאטרון הנייר החדשה שלי

רואה את הקופסה הזאת?
תיזהרי כשאת פותחת אותה.
זו לא תיבת פנדורה, אבל לא בטוח שתרצי להתמודד עם מה שיש בפנים.

You Have A Gift
תאטרון בובות לירי עם נייר ועשר אצבעות.


עיצוב והפעלה: ליבי רן
מיקום: בכניסה לבניין מכסיקו, אוניברסיטת תל-אביב
משך המופע: כ-10 דקות


smallבמה

היה נפלא. הספקתי להופיע חמש עשרה פעמים בשלושה ימים, ועל אף החמסין הכבד - נהניתי מאוד. תודה לכל מי שהגיע/ה לצפות במופע ולקבל יחד איתי מתנה מנייר.

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

איך שדון נולד?

נתבקשתי על ידי שיר גולדברג, במאית ומייסדת תיאטרון גרימיץ', לעצב לה בובת ספוג עם פה נפתח, להצגה "עוץ לי גוץ לי". החלטתי להכין שתי בובות דומות, ולתת לה לבחור ביניהן. אפשר גם להשתמש בבובה השניה, אם הראשונה תתבלה.



הכל התחיל בשרטוט ובגוש ספוג:















אחר כך חתכתי את הראשים במימד אחד...











...ואז במימד השני.














פיסלתי את שני הראשים,













ובדקתי שהפה נפתח בקלות.



















הוספתי אוזניים שדוניות,



















והלכתי לאמבטיה, לצבוע ולאפר.
















הצביעה היא הספגה מבוקרת בצבע אקרילי מדולל מאוד, והאיפור הוא הוספת הצללות באיזורים העמוקים, עם גיר צבעוני.

לאחר שהצבע התייבש, הוספתי עיניים מכפיות חד פעמיות, ומצנפת קטיפה.

















השתלתי שיער: צעיף נוצות ארוך ודק, שגזרתי והדבקתי בסבלנות, קווצה קווצה.


















והנה התוצר המוגמר - עוץ לי גוץ לי בכבודו ובעצמו:
















והנה הוא על הבמה, לצדה של השחקנית והיוצרת המוכשרת נתלי פינשטיין:



צילום: שיר גולדברג

יום שבת, 28 באוגוסט 2010

הנה אני מתחילה...

שלום, אני ליבי רן. אני בובנאית ובמאית תיאטרון. הבלוג הזה הוא בעצם אתר העבודות שלי בבובנאות, ואשתדל להעלות את כל העבודות עם הזמן. יש כאן גם קישורים לאתרים מומלצים, ודף מיוחד לבלוג של הפוזים, שמופיעים גם כאן בבלוג באופן קבוע. אני מקווה שיהיה לכן/ם כיף, מעניין וצבעוני, ושתחזרו לכאן מדי פעם לבקר את הבובות ואותי.

Hello, I'm Libby Ran. I am a puppeteer and a theater director. This blog is actually a website for my puppetry pieces, and I'll try to publish them all. You are invited to take a look at the added links, and at the special Poozes blog (the clips appear at the main blog too, when they are published). I hope you have a fun, interesting and colorful time here, and that you'll come back to visit my puppets and me from time to time
בקרוב: הפוזים עולים לאויר!