נקודה. התמונות.

זהו. נגמרו שמונה הצגות, ועכשיו הגיע זמן לנוח.
את התמונות צילמה טל צבר. מומלץ במיוחד לבקר באתר שלה.

נקודה. מופע חדש לבובות ולבנות אנוש

שלום לכל קוראותיי ולכל קוראיי,

אני גאה ונרגשת להציג את ההפקה שלי, נקודה.

עמלתי עליה במשך השנה האחרונה, יחד עם רינת קידר-אברהם, ואנחנו גם נבצע אותה.

מסע אוטוביוגרפי, שבו משתתפות גם בובות – אנושיות ובובתיות.

המופע עולה במסגרת "טריבונה" - מופעי גמר במסלול שחקן-יוצר-חוקר, 
לצד ארבעה מופעים נוספים של מסיימי המסלול. כדאי מאוד לצפות גם בהם - באחריות :)

אוניברסיטת תל-אביב, בניין מכסיקו, חדר 121. הכניסה דרך שער שמונה.

בימים שני עד חמישי, 20-23 ביוני, 2011,

בשעות 19:45, 21:15 (שתי הצגות בערב).

הכניסה חופשית.
על מנת לשריין מקום : sachkan2@gmail.com

בואו – יש עוגה!

נתראה שם, אני אהיה זאת עם הנקודה על היד.

האחיות הספוגיות

להצגת הילדים החדשה, "האוצר שבהר", בבימוי הדס גלבוע קריידלמן הגעתי דרך חברי הטוב והמעצב הכי מוכשר שאני מכירה, מאור צבר.

הוא ביקש שאעצב שתי בובות פה (בובות תיאטרון עם פה נפתח). התחלתי, כרגיל, בפיסול בספוג:

ההנחיות שקיבלתי לגבי הבובות היו, שהן תהיינה שונות לחלוטין זו מזו.

אחת היא ספרנית עדינה, והשניה - ארסית ומרושעת.

לאחר הפיסול הבסיסי, החלה עבודת העיטוף בבד פליז נמתח:

בובת המרשעת נעטפה, והוספתי לה עיניים

גם הספרנית עטופה ומביטה במצלמה בעיניה גדולות

הספרנית, לאחר השתלת שיער ואיפור הפנים

הספרנית, חמושה במשקפיים

המרשעת מאופרת, טרם השתלת השיער

ועם השיער המסעיר והאדמוני

בובת פה, אמרנו. לא?

 

נתראה בפעם הבאה!

לצערי, הבובות נשארו על רצפת חדר החזרות, ולא נכנסו לבסוף להצגה.
הדס הבטיחה שהן תשתתפנה בהצגה משלהן...

אלביס מטייל

אלביס בנווה צדק, נהנה מהשמש ומהתפוזים

במתחם התחנה, סתם מסתלבט

אלביס האפרוח

לפני שבועיים-שלושה הלכתי למחסן התלבושות המעולה של החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, המכונה בפי כל "פונדק הרוחות". סמוך לכניסה נתקלתי בעגלת סופרמרקט גדושה בפרוות מלאכותיות צבעוניות. שאלתי, מה הולכים לעשות עם כל החומר הזה. נעניתי, להפתעתי ולשמחתי הרבה, כי יש כוונה להיפטר מהפרוות. כלומר: לולא נכנסתי בזמן שנכנסתי לפונדק, היה נזרק לפח האשפה חומר גלם יקר ונחוץ לי ולבובותיי. "אלוהים, נדמה לי כי לא ידעתי אושר כה מלא כברגע זה."

הפרוות מונחות כאן, לצדי, ואתמול נולדה מהן סנונית ראשונה. כלומר, אפרוח. אלביס.



פוז בחג החנוכה

שלום!

לא התראינו הרבה זמן.

בינתיים, חגגנו את חג החנוכה בבית ובגן, ופוז קיבל זר-נר. בחופשת החנוכה הוא בא איתי לקופת התיאטרון הקאמרי, ועזר לי לחלק כרטיסים לילדות ולילדים שבאו לצפות בהצגה "עוץ לי גוץ לי". אחרי שההצגה האחרונה התחילה, יכולנו לנוח קצת ולהדליק נרות.

פוז יודע את הברכות בעל-פה, ושר אותן בעוז:

איזה כיף! שמונה נרות! אבל זה גם אומר שמחר חנוכה ייגמר...

פוז מציץ מהחלון ורואה את הילדים בחוץ מציצים פנימה. האם הם מסתכלים על החנוכיה, או על הבובון הכתום שלידה?

טוב, לעבודה! גם לגדולים יש הצגות הערב, וצריך לחלק להם כרטיסים. פוז שותה מהפחית שלי, ויודע שהוא הולך לומר שלום ולהתחבא, כי הגדולים רגילים לקבל את הכרטיסים שלהם מקופאית בשר ודם...

היה כיף!

עבודת תיאטרון הנייר החדשה שלי

רואה את הקופסה הזאת?
תיזהרי כשאת פותחת אותה.
זו לא תיבת פנדורה, אבל לא בטוח שתרצי להתמודד עם מה שיש בפנים.

You Have A Gift
תאטרון בובות לירי עם נייר ועשר אצבעות.


עיצוב והפעלה: ליבי רן
מיקום: בכניסה לבניין מכסיקו, אוניברסיטת תל-אביב
משך המופע: כ-10 דקות


smallבמה

היה נפלא. הספקתי להופיע חמש עשרה פעמים בשלושה ימים, ועל אף החמסין הכבד - נהניתי מאוד. תודה לכל מי שהגיע/ה לצפות במופע ולקבל יחד איתי מתנה מנייר.